פסק-דין בתיק עת"מ 5307-12-10

העותרת הגישה עתירה מנהלית ובגדרה היא ביקשה פסק דין המצהיר כי לתוכנית שיכון ציבורי כרמיאל 1/18/11 אין השלכות תכנוניות וקנייניות הנוגעות לעותרת, וכי ייעוד המקרקעין בחלק שהוחכר לעותרת על ידי מנהל מקרקעי ישראל (" ממ"י") הוא לתעשייה. כסעד חלופי התבקש פסק דין המורה על ביטול ההפקעה על ידי המשיבה (" הוועדה המקומית") במקרקעין שהוחכרו לעותרת, וכן התבקשה הצהרה כי במקרה של אי ביטול ההפקעה יחזרו המקרקעין לייעודם המקורי, היינו לתעשייה.

לאחר עיון בכתבי הטענות ולאחר שמיעת טענות הצדדים החלטתי לדחות את העתירה.

הרקע, בקיצור המתבקש, הוא שבשנת 1973 נחתם הסכם פיתוח לנכס מקרקעין שהוא מגרש בשטח של 9 דונם שסומן במספר 73 בתשריט שצורף להסכם ומהווה חלק מחלקות 54-49 בגוש 19145 (" הנכס" או " המקרקעין").

בשנת 1979 נחתם בין העותרת לבין ממ"י הסכם חכירה שלפיו חכרה העותרת את הנכס (שעתה סומן כמגרש 65א1) לתקופה של 49 שנים (נספח ה' לעתירה).

בשנת 1977 פורסמה למתן תוקף תוכנית מפורטת ג/2083 - איזור תעשייה צפוני כרמיאל (" תכנית המתאר"), אשר בסעיף 11 של תקנותיה נקבע כי השימוש המותר במקרקעין יהיה לתעשייה ומלאכה.

ביום 22.10.1981 אושרה תוכנית שיכון ציבורי כרמיאל 1/18/11 (" תרש"צ")שאותה יזמה עיריית כרמיאל (" העירייה") ובגדר תקנונה נקבע, בין השאר, שחלק מן המקרקעין ישמשו לצורכי דרך ציבורית, ובעקבות כך נרשם חלק מן הנכס (שעתה סומן כחלק מחלקה 147 בגוש 19159) בשמה של העירייה. ביום 6.2.2000 קיבלה מליאת מועצת העיר כרמיאל החלטה להחזיר את חלק המקרקעין שנרשם בשמה לשמו של ממ"י, וביום 3.7.01 הודיעה העירייה לממ"י כי שר הפנים אישר את הדבר. עם זאת, הייעוד שנקבע בתרש"צ , היינו לדרך ציבורית, לא השתנה.

בשנת 2010 השכירה העותרת חלק מן הנכס לצד שלישי (" השוכר") למטרת ניהול עסק של אחסון ומכירת כלי רכב (נספח י"ד לעתירה). השוכר פנה לעירייה וביקש רישיון עסק, וביום 18.2.10 נדחתה הבקשה מן הטעם שהוועדה המקומית לא נתנה את אישורה, והשוכר הופנה להגיש בקשה לשימוש חורג (נספח ט"ו לעתירה). בקשה כזו הוגשה על ידי העותרת (נספח ט"ז לעתירה) וככל הנראה היא נדחתה. הסיבה שבעטיה מצאתי לנכון לסייג את דבריי בנוגע להחלטת הוועדה המקומית היא שמן הנטען בעתירה, ומתוכן הנספחים לה, לא ניתן להבין אם אכן ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה, ועל כך גם הצבעתי בהחלטה שניתנה ביום 6.12.10, שבה התבקשה העותרת להגיש טיעון משלים שיבהיר את מהותה של העתירה ואת הסעדים המתבקשים בה. עניין זה נדון גם בעת הדיון המוקדם שהתקיים ביום 2.3.11, ואז נרשמו מפי בא כוח העותרת הדברים הבאים:  " העתירה מכוונת כנגד ההחלטה, כמשמעה בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים שעליה נסבה התכתובת המשתקפת בנספחים י"ז ואילך לכתב העתירה".

נספח י"ז הוא פנייה של באי כוח העותרת לעירייה מיום 31.5.10, שעניינה בקשה להיתר בנייה ושימוש חורג בנכס, ובפסקה הראשונה של אותה פנייה נאמר כי: " מרשתי קיבלה לאחרונה את החלטתכם שלא לאשר את בקשתה לשימוש חורג במקרקעין שבנדון, וזאת בין היתר ובעיקר, בגין החריגה לכאורית של גדר לתוך תוואי הכביש ו/או תוואי הבניין של הכביש בסמוך למבנה בית קרסו שבמקרקעין". הדעת נותנת כי משהתייחסו באי כוח העותרת בפנייתם האמורה להחלטת הוועדה שלא להתיר שימוש חורג, ומשאישר בא כוח העותרת כי העתירה מכוונת נגד החלטה זו, צפוי היה שהעותרת תצרף לכתב העתירה את החלטת הוועדה המקומית הדוחה את הבקשה לשימוש חורג, אלא שהעותרת לא עשתה כן וממילא לא ברור אם התייחסות באי כוחה, במכתבם מיום 31.5.10, להחלטת הוועדה המקומית משקפת את העובדה שניתנה החלטה כזו או שמא התייחסו באי כוח העותרת לעמדת הוועדה המקומית טרם שזו קיבלה ביטוי בצורת החלטה.

עם זאת, מתשובת הוועדה המקומית לעתירה מסתברת תמונה שונה מזו המתוארת בכתב העתירה, ומשום כך אין מנוס מדחייתה. כמסתבר מן התשובה, הוועדה המקומית באמצעות בא כוחה השיבה לפניית באי כוח העותרת מיום 31.5.10 (נספח י"ז לכתב העתירה) כי העותרת טרם מילאה אחר כל התנאים הדרושים על מנת לקיים דיון בבקשה לשימוש חורג, ובחילופי תכתובת בין הצדדים עמדה על סדר היום שאלת נקיטתם של צעדי אכיפה כנגד העותרת או השוכר. בסופו של דבר, ביום 19.1.2011 קיבלה הוועדה המקומית החלטה המאשרת את השימוש החורג בתנאים שונים המפורטים בה (נספח ז' לכתב התשובה). הוועדה המקומית טוענת עוד שהעותרת לא מילאה את התנאים שנקבעו בהחלטה.

ביום 11.12.11 התקיים דיון בעתירה, ומטענות שהעלה בא כוחה של העותרת הסתבר שהיא שינתה את טעמה, ובניגוד להצהרה שנמסרה בדיון שהתקיים ביום 1.3.11 היא העלתה טענות המכוונות כנגד הפקעת חלק מן המקרקעין מכוח התרש"צ וייעודו לצורכי דרך. בקשר לכך חזרה העותרת על טענות שנטענו בעניין זה בכתב העתירה ואשר עיקרן הוא כפיפות התרש"צ להוראות תכנית המתאר בכל הנוגע לשימושים מותרים וכן ביטול ההפקעה בשל זניחת מטרותיה.  העותרת הפנתה, בעניין זה, להחלטה שניתנה בעת"מ (ת"א) 1630/06 פריימן לבניין נ' עיריית רמת השרון (טרם פורסם, 25.4.07), שם נדחו טענות סף שהעלו המשיבות (רשות מקומית וועדה מקומית) כנגד עתירה שבה התבקש בית המשפט לעניינים מנהליים להצהיר על בטלות הפקעה מחמת זניחת מטרותיה.

טענות אלה איני יכול לקבל מן הטעם הפשוט שהן חורגות מגדר הדיון שהותווה על יסוד הצהרת בא כוח העותרת בדיון המוקדם שהתקיים ביום 1.3.11. בעקבות הצהרה זו, הצטמצם גדר הדיון לסירובה, כביכול, של הוועדה המקומית לתת בידי העותרת היתר לשימוש חורג במקרקעין, ותשובת הוועדה המקומית התייחסה אך ורק למתכונת מצומצמת זו. בנסיבות אלה, נמנע מן הוועדה המקומית לטעון במפורש ולהתייחס בפירוט הנדרש לסוגיית ההפקעה והצורך הציבורי שבהשארתה על כנה. שאלת קיומו של הצורך הציבורי היא ליבת המחלוקת במקום שמוגשת עתירה לביטול הפקעה שנעשתה משיקולים תכנוניים (ראו, בין השאר עע"מ  1369/06 הלל הלביץ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חדרה (טרם פורסם, 9.7.08) ו-עע"מ 325/07  קשר בניין השרון בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה - כפר סבא (טרם פורסם, 5.3.09), שאליהן הפנתה גם העותרת בכתב עתירתה) ולכן, כאשר בשל התנהלות העותרת נמנע מן הוועדה המקומית לבסס את הצורך הציבורי, לא ניתן לשעות לטענותיה ככל שאלה נוגעות לסוגיית ההפקעה וזניחת מטרותיה או לשאלות שעניינן כפיפות התרש"צ להוראות תכנית המתאר.

יתר על כן, טענות העותרת בכל הנוגע להחלטת הוועדה המקומית לסרב את מתן ההיתר לשימוש חורג התבררו כבלתי מבוססות, נוכח העובדה שבעת שהוגשה העתירה טרם ניתנה החלטה של הוועדה המקומית בעניין זה, ומשמעות הדבר היא שהוועדה המקומית צודקת כשהיא טוענת שהעתירה הקדימה את זמנה. מכתב התשובה ומהחלטת הוועדה המקומית (נספח ז' לתשובה) עולה כי בניגוד לטענות העותרת, הוועדה המקומית התירה את השימוש החורג אולם התנתה אותו בתנאים. אף שהחלטת הוועדה ניתנה לאחר שהוגשה העתירה, יכולה הייתה העותרת להבהיר מה הם לדעתה הפגמים בהחלטה זו וכן להסביר מדוע היא לא עמדה בתנאים שפורטו בה.

העותרת לא עשתה דבר מאלה ומכאן שאין מנוס מדחיית העתירה.

העותרת תשלם לוועדה המקומית שכר טרחת עורך דין בסכום של עשרת אלפים ש"ח.

ניתן היום,  א' טבת תשע"ב, 27 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: